☰
הזינו את החיפוש שלכם
הזינו את החיפוש שלכם
מחלקת קשרי החוץ של המכללה האקדמית תל אביב-יפו אחראית על פיתוח השותפויות של המכללה עם גופים שמפרים ומקדמים את חזון האקדמיה החדשה שהמכללה דוגלת בו.
המחלקה מפתחת הזדמנויות לשיתופי פעולה, עבור הסגל, ולהתנסות מעשית, עבור הסטודנטים – באמצעות יצירת וביסוס קשרים עם שחקנים מרכזיים במשק, בזירה הציבורית ובמוסדות אקדמיים בארץ ובחו“ל. באופן זה יוצרת המחלקה סינרגיה בין הכוחות המשפיעים ביותר על החברה הישראלית בכלל, ועל שוק התעסוקה בפרט.
המחלקה מפתחת ומתחזקת את קשרי החוץ של המוסד בארץ ובחו”ל מול גופים ציבוריים ועסקיים.
שותפויות עם המגזר העסקי – המחלקה פועלת פיתוח קשרים בין עסקים מקומיים לבין סגל וסטודנטים, כדי לרתום את הקהילה העסקית לתמוך בהצלחתם של הסטודנטים, לפתוח עבור הסטודנטים הזדמנויות לרכוש נסיון מעשי בשטח, וכן לחבר את הסקטור העסקי לפרויקטים קהילתיים בסביבתה של המכללה.
שותפויות עם המגזר הציבורי – המחלקה מטפחת את שיתוף הפעולה ההדוק וארוך השנים של המכללה עם עיריית תל אביב-יפו בתחום של מעורבות המכללה בקהילה המקומית. בנוסף, המחלקה מפתחת ומתחזקת שותפויות עם משרדי ממשלה בתחומים של פיתוח אסטרטגי בעלי חשיבות לאומית עליונה.
המחלקה מנהלת את תחום פיתוח המשאבים וגיוס הכספים ממקורות פילנתרופיים, ממשלתיים ועסקיים, עבור מגוון פעילויות המכללה:
המחלקה מנוהלת על ידי סגנית הנשיא עו”ד ליאת וייס-שחף, בכירה בתחום פיתוח המשאבים וחברת סגל בכירה במכללה. לאורך השנים, עו”ד וייס-שחף תרמה לעיצוב ופיתוח המודל הפדגוגי המשולב של המכללה, המשלב למידה התנסותית, מעורבות קהילתית ומחקר יישומי. תחת הנהלתה, פותח וקודם תחום המעורבות הקהילתית של המכללה, שתורם להעצמת וחיזוק קהילות פריפריאליות.
ליאת וייס שחף סגנית נשיא לקשרי חוץ
liatweis@mta.ac.il
03-6803418
טל סטליק מנהלת פרויקטים, היחידה לקשרי חוץ
talst@mta.ac.il
03-6802781
מכון מפרשים שם לו למטרה לקדם את החיבור בין העולם המחקרי והפרקטיקה בתחום, סוגיה העומדת במרכז סדר יומה של הפסיכותרפיה בת זמננו. המכון ממוקם בבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב-יפו.
יוזמה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו
המכללה האקדמית תל אביב-יפו מחויבת לשילוב של חרדים בשוק התעסוקה על ידי פתיחת שערי האקדמיה בפניהם. אחת ממטרות המכללה היא לפעול לשילובן של אוכלוסיות מיעוט במקצועות איכות בעלי ביקוש גבוה בשוק העבודה, על מנת לקדם את רווחתן של אוכלוסיות אלה ולמען יציבותה של החברה הישראלית ככלל. בהתאם לכך, ולצד הצורך האקוטי של מערכת הבריאות הישראלית באחים סיעודיים בעלי הכשרה אקדמית, מציעה המכללה תכנית תואר ראשון ייחודית וראשונה מסוגה בארץ, המותאמת לצרכיהם הייחודיים של גברים חרדים ללא השכלה קודמת.
צורך
חרדים הינה קבוצת האוכלוסייה הגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל כיום. על אף שקבוצה זו מהווה כרבע מאוכלוסיית הארץ, היא שייכת לשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר, עם מעל 50% עוני. הדרתם של חרדים מהאקדמיה מעכב את אפשרותם להשתלב בתחומי העסקה איכותיים ומכניסים. מציאות זו פוגעת לא רק ברווחתם, אלא ביציבותה וצמיחתה העתידית של הכלכלה הישראלית ככלל. לצד זאת, מערכת הבריאות הישראלית סובלת מחוסר משמעותי באחים סיעודיים בעלי השכלה אקדמית (חוסר של כ-12,000 תקנים). מספר הולך וגדל של גברים חרדים מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית, אך עדיין מתמודדים עם חסמים כלכליים, דתיים ותרבותיים.
פעילות
המכללה האקדמית מציעה תכנית תואר ראשון בסיעוד לגברים חרדים, המאפשרת להם להצליח באקדמיה ולהשתלב בשוק התעסוקה. התכנית, המבוססת על תכנית התואר בסיעוד לציבור הכללי, משלבת לימודים תאורטיים לצד לימודים התנסותיים בבתי החולים המובילים בארץ, ומבוססת על מסגרת רחבה של תמיכה המותאמת לצרכי הסטודנטים החרדים על מנת להבטיח הצלחה בלימודים ולאחר מכן – בתעסוקה.
תמיכה זו כוללת:
השפעה
מדי שנה מצטרפים לשוק התעסוקה עשרות בוגרי התכנית, ומשתלבים במשרות סיעוד במוסדות רפואיים ברחבי הארץ. עם תחילתה של השנה השישית לתכנית, שני מחזורים סיימו את הלימודים בהצלחה, ו-100% מהבוגרים הניגשים לבחינת ההסמכה הארצית, עברו את הבחינה.
יוזמה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו
המכללה האקדמית תל אביב-יפו מחויבת לטיפוח נוער ערבי-ישראלי על מנת להסיר חסמים לקראת שילובו במוסדות השכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. אחת ממטרות המכללה היא לפעול לשילובן של אוכלוסיות מיעוט במקצועות איכות בעלי ביקוש גבוה בשוק התעסוקה, על מנת לקדם את רווחתן של אוכלוסיות אלה וליציבותה של החברה הישראלית ככלל. בהתאם לכך, אנו מפעילים תכנית נרחבת שעונה על צרכיו הייחודיים של המגזר הערבי בשנים הקריטיות של מעבר מבית הספר להשכלה גבוהה ועד להשתלבות בשוק התעסוקה.
צורך
נוער בסיכון מקבוצות מוחלשות סובל ממגוון חסמים במהלך חייו – חסמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים – ונמצא בסיכון גבוה יותר לחוות הזנחה ולפתח התנהגויות מסוכנות בבית הספר, בבית ובקרב בני גילו. יפו ודרום תל אביב הינן שכונות רב-תרבותיות עניות, שבהן ילדים ובני נוער רבים לא זוכים לגדול בסביבה תומכת. טיפוחם של הילדים ובני הנוער הינו הכרחי להישרדותם ולפיתוח מנגנוני התמודדות שיאפשרו להם להתמודד עם החסמים הרבים שבהם הם נתקלים. לצד זאת, טיפוח סקרנות אקדמית, ביטחון עצמי, מוטיבציה, בגרות ועמידות הינם גורמים הכרחיים על מנת לאפשר לילדים אלה לעשות שינוי משמעותי בהמשך חייהם.
פעילות
ב-2017, יזמה המכללה האקדמית תל אביב-יפו את תכנית “אמץ בית ספר” לשיפור הישגים חינוכיים ועידוד השכלה גבוהה בקרב תלמידי תיכון עירוני ל״ג ביפו, בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב-יפו. הקרבה הגאוגרפית והחשיפה למכללה ולסגל האקדמי, מקנה לתלמידי התיכון המשתתפים בתכנית מיומנויות ותחושת מסוגלות אקדמית. במסגרת התכנית, כלל קהילת המכללה – סגל אקדמי, סגל אדמיניסטרטיבי וסטודנטים – מעניקה מענה הוליסטי לכלל קהילת עירוני ל”ג – תלמידים, מורים והורים. התכנית, הניתנת לשכפול והטמעה בסדרי גודל משתנים ומעניקה מענה מקיף לפי הצרכים העולים מהשטח:
השפעה
המענה הרחב הניתן במסגרת התכנית ממצה את הפוטנציאל של נוער ערבי, מטפח את הסקרנות, את המוטיבציה והכישרונות שלהם, ומשפר את ההישגים האקדמיים שלהם. התוצאה היא פתיחתן של הזדמנויות חדשות להצלחה בחיים ותרומה לא רק לרווחתו של המגזר הערבי, אלא גם לרווחתה של החברה הישראלית ככלל.
המכללה האקדמית תל אביב-יפו
מרכז SEED) Study of Early Emotional Development) להתפתחות רגשית מוקדמת משלב מחקר התפתחותי בתחום יחסי הורה-תינוק והתפתחות רגשית מוקדמת, תכניות הכשרה למטפלים, אנשי חינוך והורים, ומרכז טיפולי ואבחוני לגיל הרך. כל אלה תורמים לפעילות לקידום שינוי במדיניות הציבורית של הגיל הרך בישראל. המרכז, בהובלתה של ד”ר דנה שי, פועל בתוך בית הספר למדעי ההתנהגות.
הצורך
המחקר המדעי מדגים כיצד קשיים בקשר הורה-תינוק עלולים להוביל להתפתחות נוירולוגית, קוגניטיבית, חברתית ורגשית בילדות שאיננה מיטבית, אשר עלולה לתת אותותיה גם בהמשך החיים. מהיבט משלים, המחקר הכלכלי העדכני מראה חד משמעית כי השקעה בתקופת ההיריון והינקות היא הכדאית ביותר, וכי ההחזר על השקעת המשאבים בחלון זמנים זה הוא המשתלם ביותר. יחד עם זאת, כיום בישראל אין גוף שמאגד ומפקח על תינוקות וילדים והטיפול בהם בשלוש השנים הראשונות לחייהם. הפועל היוצא הוא מדיניות לטיפול בגיל הרך מהמעוכבות בעולם המפותח, אשר אינה עונה על הצרכים של תינוקות וילדים בגילאים אלה. מול מציאות זו, מרכז SEED להתפתחות רגשית מוקדמת שואף לקדם את הטיפול הקליני, המחקר האקדמי, ההכשרה המקצועית והמדיניות הציבורית בישראל בכל הנוגע למערכת היחסים בין הורים לילדיהם בשנות חייהם הראשונות (הריון עד גיל שלוש) על מנת להביא לשיפור רווחתם של ילדים, משפחות וקהילות.
המהות
המרכז דוגל בגישה משולבת הפועלת במספר רבדים מקבילים לקידום ההבנה והטיפול בהתפתחות רגשית מוקדמת.
מחקר יישומי. במרכז נערכים מחקרים פסיכו-פיזיולוגיים, הנעזרים בטכנולוגיה מתקדמת ומתודולוגיות מגוונות, המתמקדים בתינוקות וילדים צעירים ובאינטראקציות שלהם עם הוריהם. לצד אלו, מתנהלים גם מחקרים קליניים הבוחנים את יעילותן של תכניות התערבות קליניות.
תכניות התערבות ומניעה. במרכז יוקמו שירותי טיפול, הנחיה והדרכה למשפחות בקהילה המתמודדות עם קשיים בגידול ילדיהם במטרה לעזור להן לפתח כלים רגשיים לזיהוי והתמודדות עם צרכי הילדים. הטיפולים יינתנו על ידי הצוות המקצועי במרכז ועל ידי סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה כחלק מהכשרתם המעשית, בהנחיית סגל המרכז. באמצעות מתן תמיכה מתמשכת ואינטגרטיבית להורים, סגל המרכז יזהה ויטפל בדינמיקות בעייתיות ובעלות פוטנציאל לסיכון בקרב הורים וילדיהם בשלבים המוקדמים ביותר, ויסייעו במניעת הידרדרות בטווח הארוך.
הכשרה מתקדמת. המרכז מציע מגוון הכשרות מתקדמות, כגון סדנאות, תכניות תעודה, קורסים וכנסים בינלאומיים, לאנשי מחקר, בריאות הנפש, חינוך ורפואה כדי לקדם מודעות והקניית כלים מקצועיים בתחום יחסי הורה-ילד. חלק מההכשרות מתקיימות במכללה וחלקן משולבות בגופים ממשלתיים, עיריות מקומיות וגופים רפואיים. בנוסף, סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה במכללה יעברו הכשרה נרחבת על מנת לספק טיפול מקצועי בתחום יחסי הורה-תינוק. הקליניקה הטיפולית תהווה מקום התמחות, שתאפשר לסטודנטים לקבל את התמחותם כפסיכולוגים התפתחותיים תוך קבלת הכלים המתקדמים ביותר במהלך הכשרה זו.
שינוי מדיניות. המרכז יפעל לשיפור מדיניות המדינה בכל הנוגע לטיפול רגשי בתינוקות וילדים עד גיל שלוש. המרכז ישתמש במידע שייאסף ובמחקרים שייכתבו על-פיו על-מנת ליידע מקבלי החלטות ולהניע שינויים ברמה החברתית הרחבה, החל בהעלאת המודעות לבעיות הרבות שבמערכות החינוך והטיפול הנוכחיות, דרך שינויים בסדרי העדיפויות, וכלה בהשפעה על הקצאות תקציב.
החזון והיקף ההשפעה
הפעילויות במרכז SEED יחזקו קשרים משפחתיים, ישפרו את רווחתם של תינוקות וילדים, יכשירו אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה הקלינית עם רגישות ומיומנויות טיפול ביחסי הורה-תינוק וכן יקדמו בריאות ציבורית לטווח הארוך. התפיסה המניעה את עבודת המרכז היא שכל אחד מארבעת ערוצים אלו מזינים זה את זה ויוצרים יחדיו גוף ידע עכשווי, מעודכן ובעל משמעות בתחום ההתפתחות הרגשית המוקדמת של ילדים—המקדם פרדיגמה חדשה ביחס לגיל הרך בקרב מדענים, מטפלים, מחנכים, עובדים סוציאליים ומקבלי החלטות בישראל ומעבר לה.
המכללה האקדמית תל-אביב יפו
המכללה האקדמית תל אביב-יפו מאמצת מיומה הראשון חזון של הצטיינות אקדמית ושל תרומה לקהילה. כחלק מחזון זה, הוקם המיזם החברתי “נגיעות אקדמיות”, המאפשר לתושבים בוגרים (גיל ממוצע: 50) מיפו וסביבתה להרשם לקורסים אקדמיים במכללה. בשנתה הראשונה, התכנית כללה חמישה עשר משתתפים ומאז שילשה את כמותם, כאשר חלקם אף המשיכו לתואר ראשון במכללה.
הצורך
רבים מתושביה הבוגרים של שכונות יפו ודרום תל אביב נטולי השכלה אקדמית, ורבים אחרים חסרי תעודת בגרות. מחקרים מצאו כי הליך הלימודים עצמו מקנה למבוגר תחושת צמיחה אישית ומקצועית, מעודד שינוי בעמדות ובתפיסות אישיות, יוצר תחומי עניין חדשים, ומעלה את הביטחון האישי ואת רמת המודעות החברתית. בהתבסס על מחקרים אלו, ומתוך רצון לייצר תהליכי עומק בחברה הישראלית המגשרות על פני פערים סוציו-אקונומיים כאמצעי לקידום הכלכלה והחברה הישראלית בכללותה, המכללה האקדמית של תל אביב-יפו מפעילה את “נגיעות אקדמיות”, תוכנית ייחודית להתמודדות עם הפערים החינוכיים והחברתיים ביפו וסביבתה. התכנית מאפשרת לתושבים טעימה מהאקדמיה, מעשירה את עולמם, ובכך הופכת אותם לשגרירים בקהילה המעודדים את סביבתם לשאוף ללמוד לימודים אקדמיים.
עיקרי התוכנית
קהל היעד של התוכנית הוא תושבים בוגרים מיפו וסביבתה, רובם ככולם מצויים במצב סוציו-אקונומי נמוך, מרביתם מוכרים ברווחה. במסגרת התוכנית, המשתתפים לוקחים חלק פעיל, לצד סטודנטים מן המניין, בקורס אחד הנלמד באחד מבתי הספר של המכללה כל סמסטר. למשתתפים ניתנת האפשרות להגיש עבודות ולהיבחן, וכך לצבור נקודות זכות באם יעמדו בתנאי הקורסים אותם הם לומדים. המסלול במתכונתו הקלאסית נמשך בין שנה לארבע שנים, כאשר החל משנת תשע”ז פועל גם מסלול מואץ המאפשר השתלבות משתתפים, העומדים בקריטריונים שהוגדרו מראש, בתואר אקדמי במכללה.
כדי לוודא חוויית לימודים אופטימלית למשתתפים, שלא למדו מזה עשרות שנים וששיטות וכלי הלימוד האקדמי זרים להם, התוכנית פועלת במספר מישורים. סטודנטים מלגאים מלווים את המשתתפים בתכנית על בסיס שבועי ונותנים מענה, תיווך, גישור על פערים ותמיכה בכל הקשור לחומר הנלמד של הקורס אותו הם מלווים. משתתפים מהאוכלוסייה הערבית, אשר רובם חווים קושי במעבר בין השפות (אנגלית, עברית וערבית) בחומר הלימוד, נתמכים על ידי מלגאים דוברי ערבית. המשתתפים אף זוכים לסדרת מפגשים קבוצתיים המיועדים להקנות להם כלים שישמשו אותם בעולם האקדמי, כגון כתיבת עבודות, גישה למאגרי המידע, שימוש במערך הממוחשב של המכללה, דרכי התקשרות עם גורמים רלוונטיים במכללה ועוד. הליווי הקבוצתי אף מאפשר יצירת קבוצה מגובשת המהווה מערך תומך לחבריה בהתמודדות עם חבלי הלידה הכרוכים בכניסה לעולם האקדמיה. המשתתפים אף זכאים לסדרת מפגשים של תמיכה רגשית, המועברים על ידי סגל אקדמי בכיר מבית הספר למדעי ההתנהגות, במטרה לעזור להם בהתמודדות עם תכנים ואתגרים שונים, כגון חששות המשתתפים, בחינת המטרות האישיות והכמיהה של המשתתפים בנוגע להישגים בעקבות ההשתתפות בתכנית. ניתן גם סבסוד לאלו המעוניינים להרשם לקורסי תגבור באנגלית וביישומי מחשב. התוכנית כוללת אף הנחייה למלגאים המלווים, דרך מפגשים שבועיים ושיחות אישיות, המאפשרת מענה לצרכים העולים מהשטח וכן תמיכה בקשיים אותם חווים המלגאים במסגרת התכנית.
לקראת סוף התכנית, מאורגנים פעילויות בנושא “תעביר את זה הלאה” במטרה שבוגרי התכנית ישתלבו כבוגרים משמעותיים בקהילה. המשתתפים נחשפים לתוכניות ויוזמות בקהילה, כדי לפתח רעיונות ולהבין מהם המוקדים העיקריים בהם ירצו לפעול. בנוסף, בוגרי התכנית משתלבים בפעילות ‘מנטורינג’, בה הם לוקחים תחת חסותם את המשתתפים החדשים בתוכנית.
חזון והשפעה
תוכנית נגיעות אקדמיות שואפת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה מוחלשת, לאפשר לה לקחת חלק בלימודים אקדמיים באמצעות תכנית מעטפת מקיפה ולהרחיב את אופקיה. מערך התוכנית מחזק את הדימוי העצמי של המשתתפים, ההופכים דוגמה אישית ומודל עבור בני משפחותיהם והקהילה. באופן זה, נוצר מעגל השפעה עקיף המאפשר את הנגשת ההשכלה הגבוהה לקהילה כולה, ובעיקר מוביל להגברת הפנייה ללימודים אקדמיים בקרב הדורות הבאים. בנוסף, התכנית פותחת, לאלו המעוניינים והעומדים בקריטריונים, צוהר ללימודי תואר ראשון, אופציה שלא היתה עומדת על הפרק למשתתפים אילולא התכנית. בכך התוכנית מממשת את חזון המכללה לקדם את ערך ההשכלה ביפו ולפעול לצמצום פערים חברתיים בישראל תוך פיתוח המעורבות החברתית בחיי הקהילה.
יוזמה של המכללה אקדמית תל אביב-יפו
המכללה האקדמית תל אביב-יפו הינה מוסד ציבורי חלוצי, הפועל מתוך שליחות חברתית ומחויבות לקהילה, ורותם את מיטב משאביו לטובת הציבור. תכנית הדגל של המכללה בתחום העשייה החברתית הינה החממה ליזמות חברתית-עסקית. התכנית, שנוסדה בשנת 2007 והיתה לתכנית הראשונה מסוגה בארץ, מאפשרת לסטודנטים מצטיינים הזדמנות וכלים להפוך רעיונות חדשניים ליוזמות חברתיות-עסקיות המוטמעות ברחבי הארץ, ובכך מטפחת את דור העתיד של היזמים בתחום החברתי-עסקי.
הצורך
החממה ליזמות חברתית-עסקית פועלת לפתור בעיות מקומיות ולאומיות ועונה על הצורך הלאומי לגשר על פערים חברתיים וכלכליים בין אוכלוסיות שונות בארץ. יוזמות המתפתחות במסגרת התכנית מוטמעות לאחר מכן בקרב אוכלוסיות מוחלשות רבות כדי לבסס שינוי בר-קיימא, הצומח מתוך הקהילה עצמה ובשיתוף איתה. בנוסף, החממה מטפחת את דור העתיד של היזמים הישראלים, המשתמשים בכלים שהם רוכשים במסגרת התכנית בתחומי העיסוק השונים והמגוונים אליהם הם פונים עם סיום לימודיהם. בוגרים רבים של המכללה האקדמית תל אביב-יפו ממוקמים כיום בחוד החנית של המגזר העסקי והציבורי, ועוסקים בפיתוח יוזמות, פרויקטים, חברות ושירותים העונים על צרכים חברתיים וקהילתיים שונים, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
עיקרי התכנית
החממה ליזמות חברתית-עסקית הינה תכנית חד-שנתית שנוסדה לטפח ולעודד דור חדש של יזמים לפתח ישויות עסקיות ברות-קיימא העונות על צורך חברתי או קהילתי. פיתוח היוזמות שם דגש על פיתוח עסקי מסורתי, לצד התייחסות הכרחית לנוף החברתי-כלכלי המודרני ולמגמות כמו כלכלה שיתופית והעסקה הוגנת.
בשלב הראשון, נבחרים באופן תחרותי 15 רעיונות חדשניים, המוצאים על ידי סטודנטים מכלל בתי הספר במכללה, הנשענים על חזון חברתי מפותח ובעלי פוטנציאל שיווקי גבוה. הסטודנטים הזוכים עוברים הכשרה מגוונת בת שמונה חודשים כדי לטפח הבנה עמוקה של יזמות חברתית-עסקית ולקבל את הכלים הנחוצים ליצירת שינוי בתחום בו בחרו להתמקד. בסוף השנה, כל הפרויקטים עוברים תהליך הערכה, ומתוכם 3-2 פרויקטים נבחרים להמשיך למהלך מלא של יציאה לשוק, ואלה זוכים לתמיכה נוספת על מנת לאפשר להם להפוך למיזמים ארוכי טווח. תמיכה זו כוללת מימון ראשוני וקבלת סטאטוס של סטארט-אפ תחת המעמד החוקי של המכללה. יוזמות רבות מתפתחות ראשית בקרב הקהילה המיידית של המכללה, השכונות הרב-תרבותיות של יפו ודרום תל אביב, המהוות קרקע פורייה לאיתור צרכים חברתיים ולפיתוח יוזמות העונות על צרכים אלה.
השפעה
היוזמות המתפתחות בחממה בעלות פוטנציאל להביא לשינוי חברתי אמיתי בחייהם של עשרות אלפי אנשים ברחבי ישראל. פרויקטים רבים, שהחלו כיוזמות מקומיות, משפיעים על החברה הישראלית ככלל, לאור התרחבות ההצלחה ובאמצעות בוגרי המכללה, שמיישמים את הכלים שרכשו במהלך לימודיהם בקריירה שלהם בארגונים ובחברות ברחבי הארץ.
היוזמות שנתמכו עד כה הינם:
נגיעות אקדמיות. מיזם המאפשר למבוגרים תושבי יפו ודרום תל אביב חסרי השכלה אקדמית או תיכונית ללמוד קורסים אקדמיים במכללה יחד עם סטודנטים מן המניין.
Teachtech. העברת קורסים ותכנים בתחום הטכנולוגיה לאוכלוסיות חלשות בדרום ת”א וביפו במטרה לקדם ולשפר את הידע הטכנולוגי שלהם בכל הנוגע לעולם הדיגיטלי.
כלכלה בדרך הקלה. סדנאות בבתי ספר תיכוניים ביפו המקנות כלים פיננסים ניהוליים וידע בצרכנות נבונה לבני נוער ביפו.
כיוונים. תוכנית הכוונה אקדמית ומקצועית בנושא השכלה גבוהה עבור תלמידי תיכון ביפו.
אל מאנארה. מיזם המעודד תלמידי תיכון ערביים ביפו לסיים את התיכון עם ציוני בגרות טובים על מנת שיהיו להם אופציות פתוחות להתקדם.
פלוטו. מערך הכשרת נוער בסיכון לאילוף כלבים בכלביות עירוניות במטרה להקנות להם תחושת הצלחה ומסוגלות עצמית באמצעות קשר עם בעלי חיים.
SWAP TLV. מיזם השואף לייצר אלטרנטיבה כלכלית, חברתית וסביבתית לתרבות הצריכה הקיימת תוך יצירת הזדמנויות רכישה שוות, שאינן מבוססות על הערך הכלכלי של המוצר ושמאפשרים מפגש קהילתי.
חוות חלון. מיזם המאפשר לכל אדם, ללא קשר למעמדו הסוציו-אקונומי, לגדל תוצרת חקלאית בריאה, אורגנית וזמינה בביתו ע”י תפעול מערכת חוות חלון, וכך להוזיל את מחירי הירקות לצרכן הממוצע.
Mama’s. מיזם המציע תעסוקה מתאימה לנשים יפואיות מעל גיל 40 שאינן נמצאות בשוק העבודה בכלל או באופן חלקי, תוך שימוש באחד הכישרונות המרכזיים שלהם – ידע רב-שנים בבישול ביתי אותנטי.
Safe surf. מיזם המספק מענה לסוגיית הבריונות ברשת האינטרנט, תופעה שכיחה ההולכת וגוברת, וגובה קורבנות רבים מדי יום, תוך יצירת חווית למידה פרודוקטיבית, מהנה וברת קיימא.
דרך יפו. מיזם המעודד “גאווה יפואית” בקרב המקומיים וחושף מבקרים בעיר ליפו האמתית באמצעות ארגון טיולים חווייתיים בעיר יפו על ידי המקומיים. הפלטפורמה מספקת לתושבי העיר הן במה לספר את הסיפור שלהם והן מקור לתוספת בהכנסה.
אריאל. תכנית שנתית של גינון טיפולי לנוער ולילדים בסיכון במסגרת הבית ספרית. הפרויקט נותן מענה רגשי לתלמידים הנמצאים במסגרות חינוכיות דרך הקרבה לטבע ולאדם.
גרין אוטופיה. המיזם שומר על סביבת יפו על מנת להגביר את איכות החיים, על ידי שיתוף ילדי העיר בפעילויות סביבתיות.
המשחקייה על הספקטרום. רשת משחקיות הנותנת מענה מותאם לשעות הפנאי לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ויוצרת קהילת הורים מקומית תומכת.
ביתונה. מסגרת של ליווי אישי והקניית ידע בכל הנוגע ללימודים אקדמיים בישראל לאוכלוסייה הערבית במטרה לצמצם פערים חברתיים. לימים, המיזם התפתח ל”מכינה לעתיד” לחברה הערבית במכללה.
תוצרת יפו. פלטפורמה עסקית של יצרנות ומסחר מקומי הנותנת במה לבעלי עסקים ביפו ודרום תל אביב ומאפשרת להם להגיע לתפוצה רחבה יותר.
חכה. הכשרת בני נוער בסיכון, בגילאי 16-22, לעבודה בתחום בנייה, עיצוב וקידום אתרי אינטרנט במטרה לשפר את ביטחונם העצמי, ליצור עבורם אופק תעסוקתי, ולספק להם הכנסה מכובדת.
Beauty Chic. מיזם חברתי עסקי המקדם תעסוקה והעצמה בקרב נשים שהוכשרו בתחום האיפור והטיפוח תוך מתן מעטפת מקצועית וחברתית.
אלחכוואתי. חיזוק המסורת והתרבות היפואית דרך העברת פעילות של מספרי סיפורים לילדים בבתי ספר, מתנ”סים ועוד.
Neibourfood. שיפור איכות החיים של סטודנטים בפריפריה ומתן תחושת ביתיות באמצעות חיבור לחוויית האוכל הביתי.
Afrotune. תיווך ויצירת שיתופי פעולה בין הרכבי מוזיקה אפריקאית לבעלי בארים ובתי קפה מקומיים.
Climb for change. פלטפורמה ניידת לטיפוס אתגרי, פעילות ODT ומרחב לימודי מקורה המהווה תשתית לחינוך והעצמה של כישורים ומיומנות נדרשות לנוער בסיכון ולנוער מנותק בארץ, תוך התמקדות ביצירת תהליך בין-אישי במעורבות גורמי רווחה.
שיקום אסירים. הקמת חברה למקצועות בנייה אשר יועסקו בה אסירים משוחררים ואשר תספק מעטפת שיקומית משלימה לטיפול והתמיכה הניתנים על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש”א).
Riseup. מיזם המספק יציבות כלכלית לעסקים קטנים בדמות אשראי זמין (אשראי קהילתי) לבעלי עסקים.
Angela. מטרת המיזם היא להגדיל את מספר הדיווחים הרשמיים על הטרדות מיניות בארגונים, וכפועל יוצא, לצמצם את מספר הפגיעות המיניות.
קוצ’ולו. הענקת תמיכה, ידע והכנה רגשית הסברתית לשלבי האימוץ השונים, החל מהכנה והתאמת המשפחה, דרך תקופת האימוץ הראשונית ועד סיוע שוטף בחודשים הראשונים לאחר האימוץ.
יוזמה של המכללה האקדמית תל אביב יפו
אנו במכללה האקדמית תל אביב-יפו מבינים שחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה הוא החיבור בין תאוריה להתנסות פרקטית בשטח. זאת על מנת לטפח הבנה עמוקה של ההקשר החברתי-כלכלי של התחום שבחרו ללמוד ולעסוק בו בהמשך חייהם. כדי לתמוך בתהליך למידה זה, סטודנטים במכללה משתתפים בפרויקטים קהילתיים ועסקיים או תכניות התמחות, כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימוד. כך, ידע וניסיון מעשי נשזרים זה בזה בכיתת הלימוד ובשטח, וסטודנטים יוצאים מהלימודים מוכנים לתעסוקה משמעותית עם סיום הלימודים ובהמשך חייהם.
צורך
ידע במאה ה-21 נוצר בתהליכים מהירים ורב-כיווניים, וזורם ממגוון רחב של מקורות בו זמנית. הוא אינו נוצר או מופץ ממקורות שבעבר היו בעלי כוח בלעדי על ייצורו, ולכן אינו יכול להיווצר ב”ריק” אקדמי. סטודנטים במוסדות השכלה גבוהה זקוקים לצבירת ניסיון מעשי ולימוד מתמיד במציאות משתנה על מנת להשתלב בהצלחה בתעסוקה איכותית.
למידה באמצעות עשייה
כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימוד, המכללה מספקת קורסים שכוללים למידה דרך קורסים התנסותיים בכל בתי הספר של המכללה, ופועלת כל העת לפתח קורסים חדשים מסוג זה – כל התכניות האקדמיות שלנו כוללות שיתופי פעולה שונים עם שותפים לא-אקדמיים, בכלל זאת עסקים, חברות היי-טק, ארגוני מגזר שלישי, רשויות מקומיות, יוזמות פרטיות ועוד. הסגל שלנו כולל אנשי מקצוע עם ניסיון אקדמי רחב לצד ניסיון ניהולי במגוון רחב של תחומים במגזרים הציבוריים, חברתיים ועסקיים בישראל. הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות, על מנת להעניק תשומת לב אישית לסטודנטים, וכדי לעודדם ללמידה פעילה בכיתות, והסטודנטים בתורם משתפים ומייצרים ידע חדש על סמך ההתנסות המעשית.
השפעה
בזכות ההשקעה הרבה בקורסים ההתנסותיים, סטודנטים מהמכללה יוצאים לעולם התעסוקה כשהם מוכנים להתמודדות במרחב עבודה שדורש הסתגלות לידע המשתנה תדיר, ורבים מבוגרינו ממשיכים את היוזמות שהשתתפו בהם או שהקימו במהלך הלימודים. חוויות אלה תורמות להשפעה החברתית הרחבה והמשמעותית שהמכללה מובילה, ומותירות על הסטודנטים רשמים ארוכי-טווח. ההשפעה על הקריירות שלהם ניכרת, בכך שהסטודנטים שלנו מחזיקים ביתרונות בשוק התעסוקה, תוך מתן תרומה שאין שנייה לה לקהילות רבות בחברה הישראלית.
יוזמה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו
המכללה האקדמית של תל אביב-יפו מחויבת לטיפוח נוער ערבי-ישראלי על מנת להסיר חסמים לקראת שילובו במוסדות השכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. אחת ממטרות המכללה היא לפעול לשילובן של אוכלוסיות מיעוט במקצועות איכות בעלי ביקוש גבוה בשוק התעסוקה, על מנת לקדם את רווחתן של אוכלוסיות אלה וליציבותה של החברה הישראלית ככלל. בהתאם לכך, אנו מפעילים תכנית נרחבת שעונה על צרכיו הייחודיים של המגזר הערבי בשנים הקריטיות של מעבר מבית הספר להשכלה גבוהה ועד להשתלבות בשוק התעסוקה.
צורך
בני נוער מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בפרט אלה המגיעים מאוכלוסיות מיעוט, חשופים יותר לגורמי סיכון אישיים, משפחתיים וכן קהילתיים, והם בסיכון גבוה יותר להזנחה מערכתית. גורמים אלה מובילים לא פעם להתפתחות התנהגויות מסוכנות בבית הספר, בבית ובין חברים. בהיעדר סביבה תומכת, לחצים אלה מובילים לא פעם לאלימות, התמכרויות ואף אבדנות. טיפוח בני נוער אלה הוא הכרחי להישרדותם ולפיתוח מנגנוני התמודדות שיאפשרו להם להתמודד עם אתגרים, ולפתח ביטחון עצמי, שאיפות, תחושת שייכות ובגרות. חשיבותה של התכנית בולטת לאור המצוקה הידועה בשירותים המספקים טיפול נפשי במסגרות הציבוריות, במיוחד בכל הנוגע לנוער בסיכון.
פעילות
תכנית נירים מעניקה מרחב רגשי תומך לתלמידי תיכון (ט’-יב’) בסיכון ביפו על ידי טיפוח מערכת יחסים תומכת, קבועה ויציבה עם מבוגר משמעותי. תלמידים אלה מאותרים ונמצאים בקשר רציף עם הצוות הייעוצי של בית הספר, אך מפאת תעדוף טיפולי הכרחי לא כולם יכולים לקבל מענה לקשיים הרגשיים שמשפיעים על תפקודם הבית ספרי ומחוצה לו. התכנית מבוססת על מודל של חונכות אישית: סטודנטים לתואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מהמכללה מקיימים פגישות אישיות שבועיות עם משתתפים קבועים בתכנית, ומעניקים להם תמיכה וליווי רגשיים תחת הנחייתו של סגל בכיר מבית ספר למדעי ההתנהגות. התכנית כוללת רכיבים נוספים של עבודה קהילתית, בפרט מפגשים להורים לבני נוער בסיכון וסדנאות לצוותי בתי ספר.
השפעה
המפגשים האישיים עם מבוגרים משמעותיים המשמשים מודל חיובי לחיקוי מטפחים מערכות יחסים בריאות הנעדרות מחייהם של בני נוער בסיכון. בשלוש השנים שבהן התכנית הופעלה עד כה, מעל 120 בני נוער לקחו בה חלק, והתוצאות מצביעות על שינויים חיוביים מקצה לקצה בהתנהגות בני הנוער, כפי שדווח על ידי צוותי בתי הספר.
בנוסף לחמישה בתי ספר המשתתפים בתכנית כיום, מתכננת המכללה להרחיב את פעילות התכנית לבתי ספר בעלי צרכים דומים בשנים הקרובות.
יוזמה של המכללה האקדמית תל אביב-יפו
המכללה האקדמית של תל אביב-יפו מחויבת לטיפוח נוער ערבי-ישראלי על מנת להסיר חסמים לקראת שילובו במוסדות השכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. אחת ממטרות המכללה היא לפעול לשילובן של אוכלוסיות מיעוט במקצועות איכות בעלי ביקוש גבוה בשוק התעסוקה, במטרה לקדם את רווחתן של אוכלוסיות אלה ולמען יציבותה של החברה הישראלית ככלל. בהתאם לכך, אנו מפעילים תכנית נרחבת שעונה על צרכיו הייחודיים של המגזר הערבי בשנים הקריטיות של מעבר מבית הספר להשכלה גבוהה ועד להשתלבות בשוק התעסוקה.
צורך
המגזר הערבי בישראל נתקל במגוון חסמים לקראת השתלבות בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. הדרתו של המגזר הערבי מהאקדמיה מונע את השתלבותם במשרות איכותיות בשוק התעסוקה, ומהווה אתגר לא רק עבור האוכלוסייה הערבית, הסובלת מעוני מתמשך, אלא גם עבור יציבותה של הכלכלה הישראלית בעתיד הקרוב והרחוק. בעוד צעירים ערבים רבים מעוניינים בהשתלבות בלימודים אקדמיים ותעסוקה, הם עדיין מתמודדים עם חסמים אקדמיים, כלכליים, דתיים, חברתיים ותרבותיים. על מנת לבסס השתלבות בשוק התעסוקה, יש צורך להגיב לחסמים אלה ולטפח נטיות אקדמיות משלב מוקדם.
פעילות
המכללה האקדמית תל אביב-יפו מפעילה מכינה קדם אקדמית בת שנה אחת, המסייעת לבוגרי תיכון ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים. מכינה זו היא הראשונה מסוגה בארץ, וייחודה בכך שהיא מותאמת לענות על מגוון החסמים שעומדים בפני המגזר הערבי. משתתפי המכינה שמסיימים את התכנית בהצלחה, זכאים להירשם לתכניות התואר השונות במכללה ללא צורך במבחן פסיכומטרי. המכינה מלווה על ידי רכזים ערבים, ומעניקה סל תמיכה לתלמידים גם במהלך שנותיהם כסטודנטים במכללה.
השפעה
עד היום, מעל 200 תלמידים השתתפו בתכנית המכינה, ושיעור ההצלחה הגבוה עומד על 85% משתתפים המסיימים את המכינה בהצלחה. לאור הצלחה זו, ישנה דרישה הולכת וגדלה מצד מוסדות חינוכיים ברחבי הארץ להטמיע את התכנית, המביאה לשינוי מהותי ומתמשך בחייהן של ערבים צעירים רבים. התכנית, שנוסדה ב-2014, הובילה לשינוי משמעותי במספר הסטודנטים הערבים הנרשמים בכל שנה למכללה: מ-2% נרשמים בלבד לפני תחילת התכנית, כיום, 11% מהסטודנטים במכללה הינם מהמגזר הערבי, והמספרים ממשיכים לגדול.
