חיבור בין צרכים להזדמנויות: הכירו את עולם מערכות המידע על פי ד”ר עידן רוט

העולם כולו מורכב ממערכות מידע ואם יודעים להשתמש בהן נכון אפשר לעשות פלאים בכל תחום. הכירו את איש סגל החודש שלנו: ד"ר עידן רוט
November 24, 2021
ד”ר עידן רוט

ד”ר עידן רוט (בן 49, נשוי, שלושה ילדים, שלוש כלבות ושלושה חתולים) הוא ד”ר למערכות מידע ומלמד באקדמית בבית הספר למערכות מידע.

עידן, איך הגעת לעולם מערכות המידע?

“נולדתי בבית מלא בטכנולוגיה. אבי היה ממקימי האגף הטכנולוגי בשב”כ, ולכן עוד לפני שידעתי לבטא את המילה הזו, טכנולוגיה, חייתי את התחום. בשנות השבעים כבר היו מחשבים בביתנו, בתחילה מעשה ידי אבי, ובהמשך מייצור סדרתי. כילד בבית הספר היסודי אני זוכר את קורס התכנות הראשון שלי, שהתקיים באוניברסיטת תל־אביב. בזכות האהבה הגדולה שלי לכדורסל, כתבתי כבר אז מערכת לבניית סטטיסטיקות ותוך כדי צפייה במשחקי כדורסל, תיעדתי את הפעולות על המגרש, כך שאפשר היה לקבל תובנות בזמן אמת במהלך המשחקים”.

עידן ממשיך להיזכר ולהרחיב: “חוויה נוספת משנות ילדותי הייתה היכולת לבצע שיחות טלפון בזמן נסיעה ברכב, עשור וחצי לפי שהסלולר פרץ לחיינו, באמצעות שימוש בתשתיות של אנטנות שנפרשו ויועדו לפעילויות אחרות. אך מעבר לסקרנות הייתה גם דחיפה מצד ההורים, למשל כאשר רציתי שירכשו עבורי דבר מה, התנו זאת במעבר של בחינות של משרד התקשורת לאגודת חובבי הרדיו, כך שלמעשה ידעתי את שפת המורס לפני שידעתי אנגלית”.

היכן מערכות המידע לדעתך משפיעות על העולם?

“בכל מקום שאליו נפנה היום נגלה כי מערכות המידע הם חלק מחיינו. כאשר אנחנו נתקלים בכשלים, בעיות או אתגרים שונים, לרוב ניתן להתמודד איתם באמצעות פתרונות טכנולוגיים. ניקח לדוגמה את הפעילות של אילון מאסק לחיבור כל העולם לאינטרנט באמצעות לוויינים מיניאטוריים (Starlink), מדובר על תפישת פתרון, המבוססת על תהליכים חדשים וחשיבה ייחודית, ומאפשרת לחבר אזורים נידחים ברחבי העולם לרשת, ולהשפיע על מגוון רחב של אתגרים של תושבי אזורים אלה, כמו הנגשת רפואה מקוונת (Telemedicine), הנגשת השכלה (MOOC), תעסוקה (למשל Amazon Mechanical Turk) ובידור. שילוב של טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) תוכל גם לאפשר מתן שירותים רפואיים לתושבי האזורים הנידחים שאין ביכולתם להרשות לעצמם לפנות לרופא, ולא רק”.

מהמקום הזה אתה נמשך לתחום?

“כן. למעשה, אני מרגיש במעין פארק שעשועים ענק עם מגוון אתגרים אינסופי. הדבר נכון גם ברמה המדינית, אם בעבר מדינה עתירת משאבי טבע נהנתה מביטחון ושגשוג, היום המשאב האנושי והיכולות הטכנולוגיות הם המפתח להצלחה ולהובלה, ולכן ההשקעה וטיפוח כוח האדם כל-כך חשובים לכל מדינה, ובפרט למדינת ישראל”.

כיצד יישמת את הידע הזה לאחרונה?

“בשנה שעברה עם התפרצותה של הקורונה נקראתי לסייע בנושא תכנון וחשיבה בפיקוד העורף, ומצאנו עצמנו בתרחיש לא מוכר, עם אי-ודאות גדולה, ללא מתודולוגיות, ועם אתגרים מרובים. חלקם הגדול נוגע ביצירת תמונת מצב, המבוססת על איסוף נתונים ממגוון גופים, וחלקם בבנייה וניהול של תהליכים חדשים מול משרד הבריאות, קופות החולים, רשויות, ארגוני מתנדבים וגופים נוספים. היכולת לשלב ידע של אנשי מילואים מתחומי הטכנולוגיה, יחד עם חיילים מיומנים ומלאי מוטיבציה, אפשר למדינת ישראל לייצר פתרונות יש מאין, בניהול אירוע מורכב ומתמשך שכמוהו טרם הכרנו. לדוגמה, שינוע של חולים לבית מלון, תהליך שעל פניו נשמע פשוט, אך מחויב להיות מהיר, מבוסס על ספקי שינוע שונים, עם זמינות משתנה, ועם אוכלוסייה הטרוגנית מבחינת צרכים, כמו למשל, מעל 20 סוגי כשרויות, שאותן צריך להכיר, לתעד ולספק לאוכלוסייה זאת פתרונות המתאימים לצרכיה. לשמחתי, פעמים רבות נתקלתי במהלך המילואים בסטודנטים ובבוגרים שלנו במהלך הדרך, שהפגינו יכולות גבוהות, וסייעו לקדם תהליכים מורכבים”.

כיצד אתה מרגיש שהסטודנטים שלך מיישמים את החומר הנלמד בקורסים גם כמו בחיים האמיתיים?

“אני שואב סיפוק רב מסטודנטים שניגשים אלי בתום השיעורים ומשתפים אותי באופן שבו הם מיישמים את החומר הנלמד במקומות העבודה שלהם. חיבורים אלה הופכים את הלימודים למהנים יותר, ומשפרים את אפקטיביות הלימוד. כחלק ממסלול הלימודים של סטודנטים למערכות מידע, הם מתנסים בלמידה מעשית הכוללת שלושה רכיבים: רכיב מחקרי, רכיב עיצובי ורכיב יישומי בו הם מייצרים פתרונות”.

“במסגרת הלמידה המעשית, אני מנסה לאתר סטודנטים שמעוניינים להתמודד עם מגוון אתגרים איתם אנו נפגשים מדי יום, ולייצר עבורם פתרונות שיעצימו את תהליך הלימוד, ויאפשרו לסטודנטים להתנסות בעולם התעשייה ומול לקוחות אמיתיים שצמאים לפתרונות”.

ספר לי קצת על הקמת בית-הספר למערכות מידע באקדמית והתוכניות העתידיות שלכם

“תחום מערכות המידע קיים למעלה מעשור באקדמית. באופן עקבי, משנה לשנה, כמות הסטודנטים ואיכותם הולכת וגדלה. הדרישות הגבוהות מביאות לכך שרמת הבוגרים מהמובילות בתחום, והם מאיישים משרות מפתח בארגונים נחשקים. לאור תהליכים אלה, מצאה המכללה לנכון להקים בית ספר ייעודי למערכות מידע בהובלתה של פרופ’ רותי גפני. בית-הספר למערכות מידע מציע התמחויות שונות, ובימים אלה שוקדים על המשך פיתוחו בכיוונים נוספים, כמו הקמת תואר שני”.

איך אפשר לחולל שינוי חברתי באמצעות הענקת ידע בתחום מערכות המידע?

“בימים אלה אנו פועלים לפתוח תכנית לימודים המיועדת לנשים חרדיות. מבחינתנו זהו מימוש הציונות של המאה ה-21. אני חושב שהאיום החמור ביותר על מדינת ישראל אינו על גבולותיה, אלא על עצם קיומה כמדינה אחת לכלל אזרחיה. למרות חדי הקרן הצומחים כאן חדשות לבקרים, התוצר לשעת עבודה במדינת ישראל נמוך בכ-25% מהממוצע של ה-OECD. אוכלוסיות שלמות הנשענות על תרומות, שיום אחד פוסקות להגיע כמו בתקופת הקורונה, מוצאות את עצמן במצוקה. מצוקה זאת הביאה אנשים לנסות ולהידבק בווירוס הקורונה במטרה לקבל שלוש ארוחות ביום. פשוט שובר לב. כמדינה קטנה, אין לנו את הפריבילגיה להתנהל כשבטים, הפתרון הוא שילוב כלל המגזרים במדינה בכוח העבודה במשק בתפקידים משמעותיים, מה שיתרום לחוסנה מהיבטים רבים, ביניהם איחוי הקרעים וצמצום פערים. לתפישתי, מוטלת על כולנו החובה לקחת חלק בשינוי הזה ולשלב יחדיו כוחות כדי להפוך את המדינה לשוויונית ומאפשרת יותר, כך שנקודת הפתיחה של ילד מבני־ברק, או ילדה מקלנסווה תהיה קרובה יותר לנקודת הפתיחה של ילד מתל־אביב. ככל שניתן כלים, הן לילדים והן להורים, נוכל לעשות שינוי מהותי יותר”.

אכן ממלא השראה לגלות כיצד תחום מערכות המידע משפיע על חיינו בדרכים כה רבות, וד”ר רוט פותח צוהר לפוטנציאל העצום ביישום פתרונות טכנולוגיים לעתיד המדינה והחברה בישראל

banner