לאחרונה השתתפתי באירוע לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר של IBM בישראל, שם העברתי את רוב הקריירה המקצועית שלי. באירוע השתתפו עשרות אנשים, שעבדו בעבר במעבדה ושעיצבו את תעשיית ההיי-טק בישראל. חלקם הקימו חברות הזנק או הצטרפו לחברת ענק, בנו מוצרים ופיתחו טכנולוגיות פורצות דרך. היו שם אנשים מכל הסוגים, המגדרים והמגזרים, אך אף לא אחד או אחת מהם הגיע לאן שהגיע בדרך קיצור.
אחד הטרנדים הרווחים בתקופה האחרונה הוא הניסיון לחפש קיצורי דרך להייטק. קורסי תכנות מזורזים, “בוט קמפס”, שירות ביחידות טכנולוגיות בצבא ואמירות כמו “ניסיון חשוב יותר מהשכלה” מאפיינים מאוד את השיח של דור ה-Y. אני מבינה את המשיכה של הסיפור הזה. כולנו שמענו על היזם ההוא, שנשר מהלימודים או כלל לא למד, הקים סטארטאפ ועשה מיליארדים. יש בסיפור הזה רק בעיה אחת: עבור רוב בני האדם הוא רלוונטי כמו למלא לוטו. סיכוי של אחד לכמה מיליונים.
ההייטק הישראלי הצליח ליצור אקוסיסטם עתיר זכויות, שמבוסס על מצוינות טכנולוגית המשולבת בחדשנות ותעוזה. כל זה לא יכול היה להתרחש ללא מהנדסים ומהנדסות, נשות ואנשי תוכנה שרכשו השכלה מקצועית נאותה. תעשיית ההייטק מבוססת על ידע, מקצועיות ועומק של ההון האנושי ולא משאבים טבעיים, מכונות יקרות, והון פיזי. המפעל האדיר הזה נמצא כרגע במבחן לא פשוט, על רקע הטלטלה בשווקים הגלובליים. אחת התוצאות של המבחן הזה תהיה ניפוי של המוכשרים פחות או עם גמישות מקצועית מועטה.
רגע האמת
ברגע האמת, ועבור הרבה סטארטאפים וחברות הוא יגיע בקרוב מאוד, יתגלה שההסבות המקצועיות הנמהרות וקורסי התכנות, שאמורים “להחליף” את קורסי היסודות הנלמדים בבתי הספר למדעי המחשב, לא יספיקו. בשעה שהתעשייה נעשית קצת יותר בררנית יבלטו אלה שיכולים לעשות יותר ממיומנות ספציפית אחת. זה הרגע לשוב אל אותם עקרונות שנידמה לרגע שנשכחו, או שלא היה אופנתי לומר אותם בשנים האחרונות, ולהזכיר שאין קיצורי דרך בהשכלה המקצועית. אלה שיחזיקו מעמד ואף ישגשגו גם בתקופות הקשות יותר הינם העובדים עם בסיס מקצועי איתן.
אז על מה מבוססת מצוינות ?
כדיקנית בית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב-יפו משימתי היא להכשיר אנשי מדעי המחשב בחינוך אקדמי ללא פשרות,
אך גם להעניק להם הכשרה פרקטית ושק כלים של מיומנויות נדרשות בשוק העבודה.
כדי להמשך בפרויקט הלאומי המיוחד הזה, שגשוג תעשיית ההייטק הישראלי, אני קוראת שוב לחלק מעמיתיי,
שברגעי הפופוליזם החלו גם הם להאמין בקיצורי דרך: זכרו, מצוינות מבוססת על השכלה מעמיקה ורחבה.
נכון, גם לנו במגדל השן האקדמי יש מה לשפר ועלינו לוודא שהתואר יהיה רלוונטי וידביק את התפתחויות תעשיית המחשבים. אולם עלינו גם לשדר שוב לדור הצעיר את חשיבותה של ההשכלה האקדמית.
אם ברצונם לרכוש מקצוע שיוכל להכין אותם לשנים רבות, לתקופות הטובות אך גם אלו הרזות, שיאפשר להם להתגמש במהלך הקריירה המקצועית ולא רק לרכוש מומחיות צרה,אזי אין מנוס.
יש להקדיש מספר שנים ללמידה לא פשוטה, להתמסר לתהליך, ואז לצאת לדרכם המקצועית.
אם למדתי משהו אחד מהמפגש במעבדות IBM הוא שההצלחה בהייטק תלויה באלו היודעים לשלב מצוינות מקצועית יחד עם תחושת ייעוד, מסירות ודבקות במטרה.
הכותבת היא פרופ’ דלית נאור, דקנית בית הספר למדעי המחשב באקדמית תל־אביב-יפו
