הזינו את החיפוש שלכם
בארבע השנים האחרונות פועלת באקדמית תל אביב יפו תכנית יזמות חברתית יוצאת דופן – “הגנרטור”. במסגרת התכנית, סטודנטים מקימים מיזמים עסקיים שיש בהם גם תועלת חברתית או סביבתית. עופר פלין, שמוביל את התכנית יחד עם שותפתו רוני פייבלוביץ’, מספר שהתחום צומח במהירות בארץ ובעולם.
“בחו”ל זה נחשב למגזר הרביעי”, הוא אומר. “מגוון ארגונים, עסקיים, חברתיים וציבוריים, מפתחים מודלים שמטרתם לייצר אימפקט והשפעה חיובית על החברה והסביבה ובאותה נשימה לייצר רווח כלכלי. יותר ויותר ארגונים ומיזמים מבינים שהגבול בין העולם הכלכלי והחברתי מתחיל להיטשטש והפוטנציאל בשילוב בין השניים הוא אדיר”.
“אחרי שעשינו זאת בפועל ופיתחנו מיזמים ומודלים כאלו עם מאות ארגונים בארץ ובחו”ל, החלטנו לפני כארבע שנים לשלב ידיים עם האקדמית ת”א יפו ולרתום את התשוקה של שני הגופים לחדשנות ויצירת שינוי חברתי, לטובת תכנית הכשרה שתסייע לסטודנטים לרכוש ידע, כלים וניסיון מעשי, במטרה לעזור להם להשתלב במרחב העסקי חברתי ולפתח נתיב קריירה בתחום. במסגרת התהליך אנחנו מצוותים את הסטודנטים לארגונים חברתיים וסביבתיים בארץ וביחד עם נציג העמותה מפתחים פרויקט עסקי-חברתי, משלב הגדרת המטרות, דרך זיהוי הזדמנויות ופיתוח רעיונות, בדיקת היתכנות מלאה ויציאה לפיילוט בשוק”.
בכל מחזור של התכנית מפותחים בממוצע חמישה פרויקטים. עד היום פותחו מספר פרויקטים מעניינים במיוחד. “אחד המיזמים ב’גנרטור’ הוא תוצאה של שיתוף פעולה עם עמותת לה”ב, העמותה הגדולה בארץ המסייעת להורים לפגים. כיום, בכל שנה נולדים 15 אלף פגים בממוצע בישראל, כלומר יותר מ-30 אלף הורים, שלצערנו נמצאים בסיכון להתדרדר למשבר כלכלי בשל הצורך להיות עם הילד בבית החולים. רבים מהם נאלצים לשלם סכום נוסף לטיפול בשאר הילדים, בעוד ההורים אינם מסוגלים לעבוד באופן סדיר. תחזוקת הבית נפגעת ויש הוצאות רבות נוספות”.
“ב’גנרטור’ פעלנו עם צוות שהורכב מהסטודנטים אייר ביתאי ומוסא מנצור, לצד מנכ”לית העמותה רומי שחורי, ופיתחנו יחד מודל הוליסטי הכולל הבנה ומימוש של הזכויות המגיעות, מלווה כלכלי המסייע למשפחות ודואג לתכנון הפיננסי בתקופה הקשה, מערך תמיכה קהילתי שמסייע בצרכי המשפחה, מארוחה חמה ועד הסעות לחוגים, וכל זאת במודל כלכלי בר קיימא המבוסס על דמי מנוי שנתי סמליים שמשלמת המשפחה, כאשר התשלום לא רק מעניק לה את השירות אלא גם מסבסד את הפרויקט למשפחות הבאות”.
“מיזם נוסף שהחל בגנרטור פעל לצמצום הנשירה של נוער במצבי סיכון ממוסדות חינוך באמצעות קיר טיפוס. היזמים פלג סבן ומשה אבן פיתחו קיר טיפוס מיוחד, הנמצא על משאית ומצריך מאמץ פיזי וחשיבה. הקיר עובר במקומות שונים בארץ ומסייע לנוער בסיכון לפתח מסוגלות עצמית וביטחון עצמי. לאחר מכן הם עוברים לימוד מותאם. תוכנית זו מסוגלת למנוע התדרדרות של נוער במצבי סיכון להתדרדר לפשע, סמים ואלימות”.
חברות רבות בעולם כבר משלבות מודלים של יזמות חברתית בפעילות שלהן. “50% מהמותגים של יוניליבר העולמית, לדוגמה, הם כאלו המגשימים משמעות חברתית, קהילתית וסביבתית. זה אומר שבכל שרשרת הערך יש חשיבה ועשייה חיובית, מרמת איסוף חומרי הגלם של המוצרים. האריזה, הפיתוח והשינוע בהם מפחיתים את ההשפעה השלילית על הסביבה ועד יצירת תנאי העסקה הוגנים”.
“אם רוצים לראות מהלך משמעותי של תאגיד גדול אפשר לקחת דוגמא מהצעד שנסטלה העולמית ביצעה כדי להשפיע לטובה על חייהם של מגדלי הקפה בקולומביה. החברה משקיעה בטכנולוגיה חדשנית, שגם תשפר את איכות התוצרת וגם תהיה נגישה עבורם ובמקביל שיפרה ללא היכר כמעט את תנאי ההעסקה. התוצאה של השינויים הללו היא ששיפור הטכנולוגיה תגדיל לא רק את התפוקה אלא גם את איכות חייהם של העובדים, תאפשר להם להגדיל הכנסות ולהמשיך לרכוש את הטכנולוגיה המשופרת ושוב להגדיל ולשפר את התוצרת ואיכות הקפה, מה שיוביל לשיפור המכירות של המותג. כך, נוצר מודל רווח כפול והחשיבה הקפיטליסטית האופיינית, המלווה בניצול כוח העבודה, מוחלפת בחשיבה הרואה את רווחת העובד כחלק בלתי נפרד מהמכלול שיוביל בסופו של דבר להצלחה משותפת”.
עופר מספר שהתוכנית הוכיחה את עצמה מבחינת השתלבות הבוגרים במקצוע. “בסקר שביצענו בחודש האחרון, מתוך שלושים ושמונה בוגרים, 24 הצהירו כי הם משתמשים בכלים שהוענקו להם במסגרת הארגון בו הם עובדים, קרוב ל-60% הצהירו שהם נמצאים בתפקיד המאפשר להם לממש את הכלים ולפתח פרויקטים במודל דומה וכמובן ישנם הבוגרים שבחרו להמשיך ולממש את המיזם שנשאר בבעלותם”.