יוצרים מוצרים אינטראקטיביים בסדנה לפרויקט גמר בתואר ראשון במדעי המחשב (.B.Sc)

סדנה ייחודית באקדמית תל אביב־יפו בשם "ממשקים מוחשיים" מאפשרת לסטודנטים לתכנן וליצור אב טיפוס למוצרים אינטראקטיביים. ד"ר מיכל בריל גלסנר, אשר מנחה את הקורס בשיתוף עם המלווה הטכני בני שפירא, סיפרה לנו על התהליך המיוחד שעוברים הסטודנטים בדרך ליצירת מוצר חדש.
October 24, 2021
צוות האפליקציה

בסדנת “ממשקים מוחשיים” המיועדת לסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב, הסטודנטים מפתחים אובייקט פיזי דיגיטלי למטרות חברתיות. התהליך כולל אספקט טכני של תכנון האובייקט והטמעת חיישנים המודדים את המידע המתקבל באינטראקציה עם המשתמש, ומעבירים את הנתונים לבקר Arduino. המידע מועבר מהבקר למסד נתונים, וניתן לקרוא אותו מממשק כמו אתר אינטרנט או אפליקציה.

עם אילו אתגרים הסטודנטים בסדנה מתמודדים?

פיתוח כל פרויקט בסדנה דורש יכולת פיתוח בסביבות שונות ועמידה באתגרים הנובעים מהאינטגרציה בין סביבות אלה. הממשקים הם: סביבת הפיתוח עצמה (Arduino), האובייקט הפיזי שבו מוטמע הבקר, המעגל החשמלי המחובר אליו ומסד הנתונים והאפליקציה או האתר.

מעבר לאתגר הטכני הסטודנטים צריכים להעלות רעיון מקורי שיתאים לתכני הסדנה, שיהיה קשור בדרך זו או אחרת לפרויקט חברתי, ולשפר היבט כלשהו בחייהם של המשתמשים.

במסגרת הפיתוח של פרויקטים פיזיים עולות שאלות מעניינות נוספות:

  • מהי האינטראקציה בין בני האדם לבין האובייקט הפיזי?
  • האם האובייקט הוא חיובי בלבד או שהוא מוסיף הגבלות?
  • כיצד ניתן להתמודד עם הפגיעה בפרטיות כאשר מוסיפים חיישנים לסביבת החיים?
  • כיצד משפיע האובייקט הפיזי על הקשרים בין הדמויות שאותן הוא אמור לשרת?

“אנו כמובן לא מתיימרים לענות על כל השאלות הללו בסדנה, מסבירה בריל גלסנר, אך שאלות אלה בהחלט עולות במהלך הפיתוח ואנו נותנים עליהן את הדעת במידת האפשר”.

פיתוח ממשקים חברתיים

“בשנה”ל תש”פ התמודדנו עם אתגרים רבים בשל משבר הקורונה. לכן הפרויקטים הבאים פותחו במלואם מבחינה טכנית, אך נאלצנו לוותר על בניית האובייקט הפיזי”.

תוכלי לציין כמה פרויקטים לדוגמה?

נוכל לציין מספר דוגמאות. למשל צמיד “שומר סבי” הוא פרויקט של ורד הראל, יסמין גרנות, ירדן לוי וניקול יעקבי. זהו צמיד אשר מנטר מדדים גופניים של בנות ובני הגיל השלישי כגון דופק, מזהה נפילות ושולח התרעה בהתאם. דרך האפליקציה הייעודית שפותחה במסגרת הפרויקט ניתן לראות את היסטוריית המדידות. הפרויקט פותח מתוך מחשבה על בריאותם וחוסנם הנפשי של אוכלוסיית הקשישים, אך גם תוך התחשבות בפרטיותם.

צוות האפליקציה

פרויקט נוסף נועד לסייע לקהילת העטלפים בישראל. הפרויקט נקרא Smart Incubator, והוא תוכנן על ידי עמיר מילר ושי צביבך. שני הסטודנטים יצרו קשר עם עמותת ע.ט.ל.ף אשר מסייעת לעטלפי הפירות בישראל. לפי הגדרת העמותה, בנו שי ועמיר כלוב שמתפקד כאינקובטור המיועד לעטלפים פצועים או פגים. הכלוב מנטר מדדים שונים כגון טמפ’ ולחות, ושולח התרעות אם התגלו חריגות או יש צורך בפעולה כלשהי. במסגרת הפרויקט פותח גם אתר המרכז את כל המידע הנמדד.

השנה תוכנן גם פרויקט נוסף בתחום הסיוע לבעלי החיים הוא ה- Smart Feeder, שפיתחו ארבעה סטודנטים בשם: ליאור שמואלי, דן בלדב, דקל צעירי ונווה פרג’ון. זהו מתקן להאכלת חיות מחמד אשר נשלט מרחוק באמצעות אפליקציה. באמצעות לחיצה על כפתור בטלפון החכם ניתן למלא את המתקן במזון מרחוק ולצפות בסטטיסטיקות הנוגעות לתזונת חיית המחמד.

מהם היתרונות של הסדנה, מדוע כדאי להצטרף אליה?

הסדנה מהווה הזדמנות פז לפתח פרויקט חברתי בסביבת עבודה ייחודית, אומנם מאתגרת אך גם מהנה. סביבה זו מדגישה את הכוח הטמון בפיתוח טכנולוגיה שאותה ניתן להסביר במילים פשוטות לכל אדם ולסייע לפתור צורך בעולם הפיזי באמצעי טכנולוגי.

סדנת ממשקים מוחשיים נלמדת כחלק מהתואר הראשון במדעי המחשב באקדמית תל־אביב-יפו.

banner