עבור אינתיסאר דקה (נשואה + 4 ילדים, 47, מחברון), הדרך ללימודי תואר ראשון בישראל מאתגרת במיוחד ורצופה אינספור אתגרים, ביניהם: שבירה של מוסכמות חברתיות, מחסום שפה, גיל, נורמות הקשורות לתפקידי מגדר ושיקולים גיאוגרפיים ודמוגרפיים שונים. “כיום אני חיה ביפו, אך במקור חייתי בחברון, שבה השפה הערבית הייתה השולטת”, מספרת אינתיסאר ומוסיפה: “בשנת 2003 עברתי מחברון ליפו. לאורך השנים הייתי בעיקר בבית, פתחתי משפחתון קטן שסייע בפרנסה. אך, בשל מגפת הקורונה לא היה צורך במשפחתון. מעבר לכך, המשכתי לעסוק ברקמה בעבודת יד”.
את מיזם “נגיעות אקדמיות” פגשה אינתיסאר במקרה, מתוך צורך לחדש, לרענן ולמצוא אפיקי הכנסה עבור משפחתה. “אני מאוד אוהבת ללמוד ותמיד ניסיתי ללמוד נושאים חדשים. חברתי סיפרה לי שישנה עמותה העוסקת בהעצמת נשים ומסייעת להתקבל לאקדמיה. החלטתי לנסות את מזלי ולהירשם. למזלי התקבלתי לתכנית המסייעת להכנה לפני הלימודים האקדמיים. הבעיה העיקרית שלי הייתה השפה. לא ידעתי כמעט עברית ובמסגרת התכנית התחלתי ללמוד ולהתאמן על השפה העברית, ללמוד בכל יום מילים חדשות.”
“אני מאוד אוהבת את לימודי העברית. הילדים הקטנים שלי, שלומדים בבית הספר, מסייעים לי בדרך, בהסברים ותרגומים כדי שאוכל להתאמן בשימוש בשפה באופן יומיומי”.
השאיפה של אינתיסאר היא ללמוד הוראה, אך התואר הוא בשפה העברית. פרויקט “נגיעות אקדמיות” במסגרת האקדמית תל־אביב־יפו משמש כתחנת מעבר בדרך לתואר, כמעטפת בעזרתה היא יכולה לצבור נקודות זכות לתואר ולתרגל למידה ושפה. במסגרת התכנית המשתתפות לומדות גם את הכישורים הדרושים כדי להתנהל כסטודנטית: “במסגרת התכנית חומרי הלימוד מתורגמים עבורי לערבית, וכך קל לי יותר להתמודד עם קשיי השפה. בנוסף, אני לומדת קורס אמי”ר במכללה, המשפר את כישורי באנגלית כדי שאוכל להתמודד גם עם המידע הכתוב בשפה זו במהלך התואר”.
אתגרים נוספים של אינתיסאר נובעים מהתפיסה של מעמד האישה בחברה הערבית: “במגזר היום יש יותר נשים שמתחילות להתפתח ולצאת לעבוד מחוץ לבית.” ועדין להרגשתה השפה היא האתגר המרכזי: “ביפו אני מכירה לא מעט נשים שמתמודדות עם קשיי השפה ונעזרות בתכנית. מרבית הנשים יודעות לדבר עברית אך מתקשות בקריאה ובכתיבה. עבורי, גם הדיבור היה מאתגר.” המשפחה של אינתיסאר תומכת בה לאורך כל הדרך, בין אם אלו הילדים שעוזרים לה ללמוד או הבעל שתומך ומאפשר “בעלי הבין שאני מעוניינת להתקדם ולהתפתח לקריירה משלי, גם אם מדובר בגיל מאוחר יחסית. הוא תומך מאד”.
“השפה” מספרת אינתיסאר “היא מהותית, בזכותה נפתחות הזדמנויות תעסוקה שונות. העמותות השונות מסייעות לקהילה ביפו להתגבר על המחסום הזה ולתת הזדמנויות תעסוקה באמצעות קורסים בעברית ללא תשלום. לאחר מכן, חלק מהלומדים בקורסים מרגישים שהם יכולים להמשיך הלאה, להתקדם גם לתואר אקדמי”.
נגיעות אקדמיות היא אחת מתכניות הדגל של האקדמית תל־אביב־יפו, שהוקמה במסגרת “החממה ליזמות חברתית־עסקית” לפני יותר מעשור. במסגרת התכנית מבוגרים שלא זכו ללמוד תואר אקדמי מיפו ודרום תל אביב נחשפים להזדמנות ללמוד לתואר הן למטרת העשרה של עולמם הפנימי והן לצורך פיתוח קריירה.
במסגרת התכנית הסטודנטים זוכים להיות סוכני שינוי בקהילה היפואית, מתוך מחויבות שאנו חשים במכללה לקהילה שבה נמצא קמפוס המכללה. כך, במסגרת פעילות אקטיבית המתבצעת בהתנדבות על ידי סטודנטים משנה שנייה ומעלה, אנו מתחילים דורות חדשים של אקדמאיים בעיר. הלימודים הללו מעניקים תחושת צמיחה אישית ומסייעים להעלאת הבטחון האישי וליצירת תחומי עניין חדשים.
בכל שנה, מאוקטובר ועד יוני מתבצעת פעילות במסגרת נגיעות אקדמות, המעניקה גם מלגה של 6,000 שקלים לסטודנט בתמורה ל-110 שעות פעילות. קיימת גם אפשרות לפעול בתכנית תמורת מלגת דיור.
אם גם אתם רוצים להשפיע ולשנות את חייהן של משפחות רבות כמו משפחת דקה, פנו לרכזת הפרויקט נוי גורן באמצעות הדוא”ל Yeda@mta.ac.il.
