מוסא מנצור (בן 30, נשוי פלוס ילדה) מתגורר ביפו מנהל פרויקטים בעיריית תל אביב-יפו. במסגרת תוכנית ה”גנרטור” (לשעבר “החממה”), המעודדת יזמות חברתית-עסקית במכללה, הוא החל מיזם מרתק. דיברנו אתו על התוכנית ועל המיזם בו הוא שותף.
“הגנרטור” היא תוכנית בחירה באקדמית אליה מתקבלים בכל שנה רק עשרה מועמדים. היא מחברת בין סטודנטים ובעלי עמותות שונות על מנת ליצור מיזמים עסקיים-חברתיים שיסייעו לעמותה בהגשמת חזונה באמצעות פתרונות עסקיים או טכנולוגיים יצירתיים”. מוסא מרחיב – “השנה, העמותות איתן התחברנו לשיתוף הפעולה הן: ‘בית הגלגלים’, המסייע לצעירים בעלי מוגבלויות פיזיות, עמותה למען נשים הנמצאות במעגל הזנות, עמותה למען שוויון נשים במעגל העבודה ועמותת ‘פגים’ המסייעת להורים ולתינוקות שנולדו לפני זמנם. אני בחרתי להשתתף בתחום של קידום נשים במקום העבודה.”
ספר קצת על המיזם שהתחלתם
“העמותה הבחינה בדפוס הקיים בעולם ההייטק בעיקר: כאשר אישה בתפקיד של פיתוח או תפקיד מרכזי אחר יולדת ויוצאת לחופשת הלידה – היא מתנתקת באופן זמני מהארגון. לאחר שהיא שבה למקום היא מאבדת את המעמד והמוניטין שצברה עם השנים.” מוסא מסביר – “אם קודם הייתה אחראית על פרויקטים, לאחר הלידה תחומי אחריות רבים נלקחים ממנה. היא, למעשה, מתחילה כאילו מהיום הראשון לעבודה וצריכה לבסס את עצמה מחדש. בלידה הבאה, הדפוס חוזר על עצמו.”
הוא ממשיך: “מדובר בתהליך אבסורדי. דווקא הלידה, תהליך כל כך טבעי של יצירה, תהליך שבו הביאה אדם חדש לעולם בכוחות עצומים – גורם בעקיפין לענישה. אז תהינו מדוע וכיצד ניתן לחבר אותה למקום העבודה ו’להשתמש’ בחופשת הלידה על מנת להעצים אותה ולהעניק לה ערך מוסף בארגון.”
וכך, מבלי להתנתק מהארגון – היולדת חוזרת מחופשת הלידה עם ידע מקצועי מתאים ועדכני.
בשילוב עם הסטודנטים באקדמית עלה הרעיון שהתחיל לרקום עור וגידים בדמות פלטפורמה ממוחשבת שנקראת “מחוברות”.
לכל ארגון תהיה אפשרות להעניק שיעורי העשרה מקוונים בתחומים שמסייעים לארגון, והיולדת תוכל לבחור אילו קורסים תרצה לקחת. הקורסים יותאמו לשעות המוגבלות ובגמישות מלאה לאור אילוצי חופשת הלידה”, מוסא מרחיב – “כך, בתקופה הזו, אותה יולדת תוכל לשמור על מעמדה המקצועי בעבודה ולחזור עם כישורים רבים יותר. היא תוכל לצבור ידע מקצועי, לשלב תחביבים וכל זאת תחת חסות הארגון בו היא עובדת.”
המיזם היום מגייס חברות שותפות : אינטל, איי בי אם ובמגע עם עוד כמה אחרות.
מעניין שדווקא כגבר התחברת לסוגייה הזו
“בתור סטודנט שהגיע מהמגזר הערבי – הפער וחוסר השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה בפרט העלה בי תהיות לאורך השנים. חשתי שמשהו לא תקין. בנות שלושים וארבעים לא משתלבות בעולם התעסוקה המתקדם ואחוז הקטן שכן לא עולות מעלה בסולם הארגוני ונשארות בתפקידים זוטרים כמו: מזכירות, עובדי אדמיניסטרציה וכו’ והדבר מקבע את מעמדן עוד יותר. זה הופך להיות הסטטוס שלהן מול הגבר במשפחה. לכן, בחרתי לנסות ולשנות זאת, קודם כל בתחום של ההייטק – ללא קשר ישיר למגזר הערבי. בעתיד נעבוד גם למציאת פתרון ממוקד עבורו . כרגע המיזם מתייחס לפער הקיים במגזר ההייטק הן מבחינת שכר והן מבחינת קידום לדרג הניהולי של הנשים ביחס לגברים בגיל בו הן הופכות לאימהות בדרך כלל, סביב הגילאים 30-45.”
מה הוביל אותך להתנדב ולבחור להשתלב בעמותה ולעשות את השינוי?
“היה פה שילוב של שני גורמים: הרצון לשנות בער בי תמיד. תוכנית ה’גנרטור’ אפשרה לקחת את הלהבה הקטנה הזו, להגדיל אותה ולתעל אותה למקום מעשי, בו אני יכול באמת לפעול ולשנות”. מוסא ממשיך במחמאה – “האקדמית תל-אביב-יפו היא מקום נפלא לממש את כל הדברים האלה. אני מרגיש שאני מאוהב במכללה הזו. בניגוד למקומות אחרים אני מרגיש שכאן המטרה היא לא רק ‘לשחרר’ סטודנט עם תואר. המטרה היא לבצע שינויים חברתיים בכל סקטור אפשרי. מי שמגיע עם הרצון לשנות, המכללה מעניקה לו את הכלים”.
מוסא מנצור
בפן האישי איך אתה מעביר את היום?
“בין התינוקת בת החצי שנה לקריירה אני עוסק בהתנדבות במסגרת הפרויקט. לאחרונה, במסגרת העבודה לשמחתי זכיתי להכרה כ’מצטיין ברמה העירונית’ מעמד מיוחד ומרגש.”
מה היית ממליץ לסטודנטים חדשים ששוקלים אם יוכלו להשפיע?
“אני חושב, שאם סטודנט רוצה להרגיש שעשה משהו משמעותי בחייו, ולא רק בתקופת הלימודים עצמה, אם הוא רוצה להיות חלק מהדברים הטובים שמתרחשים – לקחת יוזמה עם האקדמית. גם אם עולה מחשבה כמו ‘אני רק בורג קטן במערכת’, אין לי זמן, אני לא יכול לשנות – תכנית הגנרטור מפתחת בך את העוצמה לדעת שאתה יכול לעשות שינוי. הוא פונה ללב של אנשים שיש להם את הרצון לתרום לחברה ולסביבה, לחוש משמעותיים. היא מעצימה, מטפחת ומקדמת ומסוגלת לקחת את הכישורים הבסיסיים שלך ולנתב אותם למקום של נתינה.” מוסא מסכם – “‘הגנרטור’ – לוקח את בסיס הנתינה שיש בך ומעצים אותו.”
ממלא השראה.
