המודל של זיו ושל שותפו אורן שפיר, פותח כחלק מפרוייקט בינלאומי של אונסקו והאיחוד האירופי, ובוצע בשיתוף עם משרד העבודה הרווחה ואירגון תבת. המודל מאפשר לחזות את התפתחות הביקוש למקצועות בשוק העבודה העתידי ברמת פירוט גבוהה. אתם בוודאי חושבים למה זה חשוב כל כך? אז כמו כל מטבע גם לחשיבות של המודל יש שני צדדים:
הצד הראשון, הצד שלכם ושלנו באקדמית, המודל מאפשר לכם לדעת מה יהיה נדרש בעתיד ולפי זה לנסות לבחור מה ללמוד, ומבחינתנו זה מראה לנו לאן לכוון את התכניות לימוד, כדי לתת לכם מקסימום ידע, ניסיון ומידע כבר במהלך הלימודים. כדי שכשתצאו לשוק התעסוקה, תעשו מקסימום אימפקט על התחום העסקי והסביבה שלכם.
הצד שני, של מקבלי ההחלטות, כמו משרד העבודה והרווחה, המודל מאפשר להם לא רק לחזות אלא גם לנסות לעצב ולהשפיע על העתיד. בין אם לחזק מקצועות שהם צופים בהם היחלשות אך יש להם הכרח מהותי לחברה ובין אם לכוון יותר צעירים לכיוון מקצועות שידרשו בעתיד.
העשור הקרוב
לפי המודל של זיו העשור הקרוב ילווה בזינוק לעובדים במקצועות הטכנולוגים. קבוצה זו כוללת מנהלי מערכות מידע, מתכנתים, מתכנתי יישומים ומנתחי מערכות מידע , מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות. לצד המקצועות הטכנולוגים צפוי גידול בביקוש לעובדים במקצועות הבריאות הטיפוליים, מקצועות השירות, טיפול אישי ותרבות הפנאי. לדוגמה, המודל חוזה גידל מהיר בביקוש למרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, תזונאים, קלינאי תקשורת ומטפלים באומנות לצד מדריכי ספורט ופנאי, מאמנים אישיים, מדריכי כושר וספורט אתגרי, מדריכי יוגה, מדריכים בקייטנות.
הביקוש למיומנויות
על פי המודל 42% מכלל המשרות הצפויות להיפתח בעשור הקרוב בארץ ידרשו מיומנויות גבוהות, משמע ידע ויכולות שניתן לרכשו בעזרת השכלה גבוהה או הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות. המודל חוזה שללא לימודים על תיכונים יהיה קשה לשרוד בשוק העבודה העתידי. לצד רכישת השכלה והכשרה יידרשו מיומנויות בין אישיות ומיומניות חברתיות.
מה זה אומר מבחינת שוק העובדים העתידי?
עובדים חסרי השכלה, או כוח אדם מבוגר יותר, יפלטו בהדרגה במהלך העשור משוק העבודה ויתקשו למצוא עבודה. במקביל, לצעירים, כמוכם, יש פוטנציאל גבוה להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה, בתנאי שיעשו את הבחירות המקצועיות הנכונות כבר בשלב לימודי התואר.
מפתחי תוכנה, מתכנתי יישומים ומנתחי מערכות מידע – הם רק חלק מהמקצועות הצפויים לגדול ולדרוש עובדים חכמים יותר ומיומנים יותר. אבל לא רק, גם מקצוע הסיעוד צפוי לחוות עלייה של 20% בדרישה לכוח אדם מיומן ואיכותי, כמו גם הדרישה במגוון מקצועות טיפוליים.
האם טכנולוגיה תחליף את האדם?
במקביל לכל המקצועות שעומדים לצמוח ולגדול, מקצועות אדמיניסטרטיביים ומנהלתיים כמו פקידות, ניהול משרד וכדומה עומדים להצטמצם ב-30%, בין היתר בכלל כניסה של תהלכי אוטומציה ושיפורים טכנולוגיים שיאפשרו להגדיל את הפרודוקטיביות, אבל יפגעו במקצועות ועובדים בעלי מיומנויות נמוכות.
יחד עם זאת, על פי המודל בשוק העבודה העתידי לא צפוייה אבטלה גבוהה. הטכנולוגיה תומכת בכלכלה ובשוק העבודה ולא פוגעת בה. הבינה המלאכותית, המכוניות האוטונומיות, הרובוטים המנתחים כל אלו יביאו להגדלת ההכנסה במשק. ככול שהטכנולוגיה מתפתחת, כך ההכנסה במשק גדלה והביקוש למוצרים, שירותים ובעקבותיהם עיסוקים חדשים גדל.
הצפי הוא שבשנים הקרובות תגדל כמות המועסקים במשק הישראלי ב-27%, במקביל לתוספת של כמיליון משרות בגידול שנתי של 2.2%. כך שהצפי הוא שגם עובדים בעלי מיומנות נמוכות יוכלו בסופו של דבר ללמוד, להתפתח ולהשתלב בשוק התעסוקה העתידי.
רוצים להבין עוד על המודל?
הקשיבו לראיון עם סני זיו בתוכנית צבע הכסף >> https://bit.ly/3icnL7g
רוצים לשמוע עוד על התואר הראשון בכלכלה וניהול (.B.A) באקדמית תל־אביב-יפו?
היכנסו למידע נוסף >>
