ממשקים מוחשיים

מחשוב לביש, רובוטים, Internet of Things – אלו מקצת הדרכים לתאר את שילובן של יכולות מחשוב באובייקטים פיזיים. במקרים רבים מדובר באובייקטים מוכרים, כגון: רהיטים, מכשירי חשמל, תכשיטים ובגדים שהופכים ל”חכמים”. הטמעת הטכנולוגיה בהם קוראת לחשיבה מחדש על אופן האינטראקציה – בין בני האדם לבין האובייקטים ה”חכמים”, ובין בני אדם העושים שימוש באובייקטים אלו.

בסדנה זו נפתח אובייקטים פיזיים בעלי יכולות מחשוב, אשר מיועדים לחולל שינוי חברתי כגון: עידוד סביבה ירוקה, עזרה לבעלי מוגבלויות, העצמת אוכלוסייה מסוימת ועוד.

זוהי הגדרה רחבה מאד, ולשם המחשה בלבד אפשר לציין את הפרויקטים הבאים כדוגמאות אשר עשויות להתאים לסדנה:

• משחק המשמש לפיזיותרפיה: המשתמש משחק מול המחשב תוך שימוש באובייקט פיזי כלשהו (מחבט, כפפה, חליל, אופניים וכד’), וצובר נקודות ככל שהפיזיותרפיה מדויקת יותר ו/או נמשכת זמן ארוך יותר ו/או מתרחשת בתדירות רבה יותר, ביחס לפעמים הקודמות.
• רשת חברתית פיזית ודיגיטלית: המשתמשים ברשת החברתית הדיגיטלית הם גם בעלי אובייקט פיזי, כך שהאינטראקציות הפיזיות משפיעות על הדיגיטליות ולהפך. לדוגמה, רשת של גינה קהילתית, המקשרת בין פעילי הגינה לבין הצמחים על שלל חיישניהם.
• בגד או תכשיט אשר מודד מידע פיזיולוגי לחולים במחלה כלשהי. המידע נצבר לאורך זמן כך שאפשר לנהל יומן התפתחות המחלה ובדיקת תגובות החולה לטיפולים שונים. בעת זיהוי של החמרה בתסמינים, האובייקט משדר זאת לרופא או לאפוטרופוס ו/או משנה את הנראות שלו וכד’.
• משחק בין מבוגר/ת (הורה, סב/תא, מורה) לילד/ה (בן/בת, נכד/ה, תלמיד/ה) המרוחקים פיזית בשל אשפוז בבית חולים / מגורים מרוחקים וכד’. המשחק מיועד להעברה חווייתית של מידע רלוונטי (למשל לימודים שהוחסרו) או להעברת רגשות (למשל התמודדות עם תחושת בדידות).