מעורבות חברתית ואקטיביזם

• ההיבט העיוני של הקורס:
  המושג “מעורבות חברתית” מתייחס לאותן פעולות של יחידים וקבוצות אשר מחזקות את ההון החברתי (הנכסים הלא חומריים של קבוצה חברתית או חברה ממוסדת אשר מושגים באמצעות שיתוף, אמון והדדיות) ומסייעות לביסוס נורמות של תרומה לחברה. מעורבות חברתית ניכרת בסדרה של פעולות התנדבות (תנועות נוער, סיוע לנזקקים, התנדבות בקהילה וכד’); ובסיוע פעיל לממסד ולארגוני סיוע חברתיים. מעורבות חברתית לעיתים מופיעה כיוזמה (הקמת עמותות) המחזקת מגמות מסוימות של הדדיות, שת”פ ו/או סיוע לממסד בהתמודדות עם בעיה שאינו מצליח לפתור.”אקטיביזם” מאופיין בדרך כלל כפעולה של יחידים המתארגנים יחד על מנת להביא לשינוי מהותי בחברה, או של קבוצות שמטרתן לשנות מציאות מסוימת. אקטיביזם הוא גם פרקטיקה של ארגונים ושל מוסדות ללא מטרות רווח (לעיתים גם מן המגזר הפרטי), המעוניינים לקדם רעיונות, להפעיל לחץ פוליטי וכלכלי או לשנות פרקטיקות קיימות. תנועות אקטיביסטיות פועלות פעמים רבות כאופוזיציה למדינה בניסיון להציג עמדה אוטונומית מול המרכז הפוליטי השולט ולעיתים כנגד מוסדות ו/או תאגידים בעלי כוח והון. האקטיביזם במופעו הרדיקלי לובש צורות של מחאה, מאבק תוך שימוש בכוח ואף הרס או פגיעה בתשתיות. האקטיביזם החברתי-פוליטי של 50 השנים האחרונות כולל (בין השאר): תנועות נשים, סטודנטים, תנועות לזכויות האדם והאזרח, תנועות של הומואים ולסביות, תנועות אקולוגיות, תנועות אנרכיסטיות, קבוצות של אמנים, פעילים המציגים עצמם כ”משבשי תרבות” ועוד.לכאורה קיים הבדל משמעותי בין מעורבות חברתית, המיועדת לחזק או לפחות לשפר, מגמות ממוסדות, לבין אקטיביזם המתנגד למבנה הכוח החברתי ומבקש לשנותו.כפי שניווכח במהלך הקורס, במקרים רבים נקודות ההשקה בין מעורבות לאקטיביזם רבות מאוד עד כדי טשטוש ההבדלים ביניהם:
• הן תנועות אקטיביסטיות והן מסגרות למעורבות חברתית בעידן הנוכחי (להבדיל מעידנים קודמים), מאופיינות במבניות ארגונית גמישה. הן נוצרות ע”י פעילים מתנדבים המשתלבים בהתארגנויות אידיאולוגיות, על פי רוב כדי לקדם מטרות אד-הוק תוך מעבר תכוף מהתארגנות אחת לאחרת, ללא מחויבות אירגונית ספציפית.
• אקטיביזם המכוון להשגת תכליות לטווחים ארוכים ופעולה שיטתית במסגרת יציבה (יחסית) של ארגונים חברתיים או תנועות אידיאולוגיות, הוא סוג של מעורבות חברתית. הדגש בפעולת ארגונים אלו הוא בהשגת שינוי תודעתי, הסברה, פעולות נקודתיות ולעיתים אף השתלבות במערכות הציבוריות הממוסדות מתוך תפישה חתרנית או הומניטארית, ושאיפה להשפיע על פעולתם “מבפנים” – דווקא מתוך נאמנות ומחויבות לערכים חברתיים משותפים כמו דמוקרטיה, למשל.
• מעורבות חברתית הופכת לעיתים קרובות לאקטיביזם; היא מאפיינת את פעולתם של יחידים וארגונים שפועלים לשינוי חברתי במסגרות חינוך, רווחה, משפטים ו/או במסדרונות השלטון – מתוך אמונה בחוסנה של החברה ובהצלחתה; דווקא אמונה זו היא המכוונת את השאיפה לערוך “תיקונים נקודתיים” של עוולות ולהשפיע על עמדות (לגליזציה של קנביס, מאבק נגד סלילת כבישים, חשיפת שחיתות או הגדלת קצבאות לנכים, למשל); או לחילופין “להכשיר את הלבבות” לקראת שיפור חברתי רחב יותר (כמו צדק חלוקתי, שוויון לנשים, זכויות מיעוטים, או חינוך לדמוקרטיה ישירה, למשל). 

   

  מזה מספר עשורים שחוקרים בתחומי הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ומדע המדינה בוחנים תופעות של: מעורבותם של צעירים וצעירות בפעילות חברתית; אקטיביזם כפעולה ישירה לשינוי חברתי ופוליטי; התפתחותן והשתנותן של מגמות מעורבות החברתית בעידן הנוכחי, כמו גם את המושג הרחב יותר של “תנועות חברתיות”. חוקרים פיתחו כלים ומושגים תיאורטיים לחקר האקטיביזם והמעורבות בזמננו; ומנסים להגיע להבנה של דרכי ההתארגנות והפעולה של יחידים ותנועות חברתיות בעידן האינטרנט.הנחת המוצא לדיון בקורס הנוכחי תהיה כי למעורבות-חברתית, כמו גם לתנועות ופעולות אקטיביסטיות בימינו יש מאפיינים משותפים ייחודיים שניתן להצביע עליהן; הן בהקשר האישי (מוטיבציה, שייכות, מימוש והגדרה עצמית, דור ה Y), והן בהקשר החברתי והפוליטי (אידיאולוגיה, קפיטליזם מאוחר, גלובליזציה, רשתות חברתית, ניו מדיה).

  
  ההיבט ההתנסותי של הקורס:
  כל משתתפות ומשתתפי הקורס יצטרפו, יפעלו במסגרת או יהיו בקשר פעיל עם ארגונים אקטיביסטיים או מסגרות למעורבות חברתית לפי בחירתם ובאחריותם. לחילופין, יזמו ו/או יפתחו קמפיין אקטיביסטי או פעילות חברתית עצמאית, סביב נושא מוסכם. הפעילות ההתנסותית תתקיים במהלך השנה במתכונת התנדבותית, בהיקף מינימלי של שעתיים שבועיות, או 50 שעות שנתיות (אפשר בימים מרוכזים, בחופשות, או במרווחים גדולים יותר, בהתאם לצרכי הארגון ואופי הפעילות אליה מצטרפים).
  פעילות זו תהווה את הבסיס לעבודת חקר, אשר תבחן את האופן בו מתורגמת בעיה חברתית לפעילות אזרחית; את הקשר בין מבנה ארגוני למטרות; בין יעדים לדרכי פעולה; ואת האופן בו תופסים הסובייקטים-הפועלים את עצמם ואת פעולתם.

  עבודת החקר תוצג בפני הקבוצה ותהפוך לחלק חשוב בעבודה הסמינריונית אשר תוגש בסיום השנה.

אין דרישות קדם